אב מנזר אחד נשכב פתאום על הרצפה והחל זועק: "הצילו, הצילו".
המזירים התגודדו סביבו מבוהלים. חלקם ניסו לדבר איתו, חלקם לתת מים, להשיא עצות, אבל אב המנזר רק המשיך לשכב שם ולזעוק "הצילו, הצילו".
רק נזיר אחד עמד שם בצד ושתק. הוא לא ניסה להגיש לו מים. הוא לא ניסה לדבר איתו או לתת עצות. מבלי להוציא הגה מפיו פשוט קרב ונשכב ליד אב המנזר.
אב המנזר התרומם, קד קידה לאותו נזיר והלך.
**************************
יוצא לי בזמן האחרון לקרוא פוסטים מרגשים של אנשים אמיצים שחושפים בהמון אומץ וגבורה: כאב, סבל , מצוקה רגעית או מתמשכת.
שמתי לב שרוב התגובות לפוסטים הן תגובות לעצות טובות והכוונה: מאמנים קוסמים, הדרך לאושר, חמש עצות הזהב לאהבה עצמית וגו'…. , אז כן, הרעיונות תמיד יפים.
אבל באותן דקות של מצוקה קשה וסבל, כל שהם מבקשים מאיתנו באמת זה רק שנשהה שם איתם יחד לרגע בעלטה המפחידה, במקום הכאוב, נחזיק ידיים עד שימצאו שוב את מתג החשמל והאור ידלק מחדש.
מוסיפה לכם רעיון ליישם את הצהרת עצמאות הפרטית שלכם, שאותה אתם יכולים לקחת אתכם לאמץ על לוח לבכם ולוח החזון שלכם, לתלות, לשנות למה שמתאים לכם, או להוסיף.מגילת העצמאות הפרטית שלכם.אני:___ מצהיר כי ביום בחודש__ כתבתי את מגילת העצמאות הפרטית שלילהלן נוסח שניתן לשנות: בזאת אני מצהיר על זכותי ל….. זכותכם לבחור במה שלבכם מבקש , במה שהאינטואיצה שלכם יודעת היטב, אף פעם לא במה שאחרים מנסים להכניס לכם לראש שנכון וצריך לעשות או לחשוב.2. זכותכם לא להאמין לסיפור שמישהו אחר מוכר לכם על עצמכם ועל מי שאתם לדעתו הלא קובעת..3. . זכותכם לספר לעצמכם מי אתם באמת ולדעת את האמת והנכון לכם. זכותכם לא להישפט בידי אנשים שלא מכירים אתכם ששמעו ש… קראו ש… חשבו ש…האמינו ש…4. זכותכם להשמיע קולכם גם כשהוא חלש ולא תמיד נשמע אל מול כל אותם קולות רועמים שונים שאומרים אחרת. גם אם אתם ניצבים לבד שם במערכה מול אנשים שמפחדים להשמיע את הקול שלהם ומעדיפים להצטרף להמון. זה מפחיד, זה קשה, אבל זו זכותכם5. . זכותכם לדבר רק את עצמכם. ולא אחרים זכותכם לא להעתיק משפטים או מעשים של אחרים רק כי זה יימצא חן בעיניהם. זכותכם להביע את הרצונות שלכם להשמיע את הקול שלכם, גם אם זה לא ממש מוצא חן בעיני אחרים.6. זכותכם לבחור בעצמכם , לבחור לאהוב את הקרובים לכם, החברים, הצהירו על זכותכם להתקרב רק למי שמקבל אתכם כמות שאתם.7. זכותכם לבחור מבין כל האנשים סביבכם רק את אלו שעושים לכם טוב, שלא מטיפים, לא מרצים, לא שופטים, לא מבקרים ולא מנסים לשנות אתכםאם יש לכם עוד סעיפים ששכחתי לכתוב , מוזמנים לצרף ולכתוב ואני אצרף אותם לפוסט. הוצהר ביום________ עדים________________
כמה פעמים נכנסתם הביתה אחרי יום עמוס ולא פשוט, וכל כך הייתם זקוקים לדבר עם מישהו אחרי חוויה לא פשוטה שעברתם באותו היום? לעיתים בתוך סערת רגשות קשה אנחנו כל כך זקוקים להוציא החוצה, אבל לא תמיד החברים זמינים לנו. לפעמים הם בעצמם בתוך קושי, או עסוקים, ואנחנו נשארים לבד עם הכאב, סערת הרגשות ורצון חזק להוציא את הדברים החוצה ולהקל על עצמנו.
בכתבה באתר הארץ המקוון: "כתיבה על רגשות מקלה על מצבים נפשיים" מדברים על מחקר שפורסם ב"גארדיאן". מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בנושא. במחקר השתתפו הנחקרים בסריקות מוח והונחו לכתוב במשך 20 דקות ליום.
המחקר מצא כי כתיבה ביד ובעט לא במחשב, הייתה אפקטיבית יותר מכתיבה ישירות במחשב. הנחקרים שכתבו על רגשותיהם ולא אירועים ניטרליים בחייהם, הרגישו הקלה והפעילות המוחית שלהם הצביעה על כך שהכתיבה עזרה להם בהתבוננות בחייהם מזווית שונה.
הצעה לכתיבה מרגיעה:
קחו לכם דף ועט, התחילו במילה או משפט כלשהו. אפשר לבחור לצאת מהמשפטים הבאים
כשהתחלתי ל
רציתי ש
לא רציתי ש
כששמעתי לראשונה על
טיפים
כתבו ביד הדומיננטית שאלה , העבירו ליד הלא דומיננטית אצלכם (שמאל או ימין) וכעת כתבו תשובה לשאלתכם
– זה אותו סיפור כל הזמן: מתלהבים בטירוף ואחרי שנה שנתיים, את הופכת מובן מאליו. ואז מגיעה הביקורתיות, ההשפלה. ואת מנסה לרצות וככל שאת מתאמצת יותר ככה מזלזלים בך יותר
– את מאמינה ומרגישה שאת כבר מכירה את מה שעתיד להיכתב?
– כן בדיוק.
– ומה קורה לגיבורה בסוף?
– היא תמיד נפגעת בסוף
– תמיד?
– כן. תמיד.
–בהנחה שהקשר ישאר ואף אחד מכם לא יחוש רצון לעזוב, מה תרגישי?
– אם יתייחס אלי בביקורת כל הזמן וכעס, לא יהיה לי טוב.
-אמרת בהתחלה שמה ש מפחיד אותך בלהסכים לקשר אתו, זה הפחד לאבד אותו?
כמה פעמים נכנסתם הביתה אחרי יום עמוס ולא פשוט, וכל כך הייתם זקוקים לדבר עם מישהו אחרי חוויה לא פשוטה שעברתם באותו היום? לעיתים בתוך סערת רגשות קשה אנחנו כל כך זקוקים להוציא החוצה, אבל לא תמיד החברים זמינים לנו. לפעמים הם בעצמם בתוך קושי, או עסוקים, ואנחנו נשארים לבד עם הכאב, סערת הרגשות ורצון חזק להוציא את הדברים החוצה ולהקל על עצמנו.
בכתבה באתר הארץ המקוון: "כתיבה על רגשות מקלה על מצבים נפשיים" מדברים על מחקר שפורסם ב"גארדיאן". מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בנושא. במחקר השתתפו הנחקרים בסריקות מוח והונחו לכתוב במשך 20 דקות ליום.
המחקר מצא כי כתיבה ביד ובעט לא במחשב, הייתה אפקטיבית יותר מכתיבה ישירות במחשב. הנחקרים שכתבו על רגשותיהם ולא אירועים ניטרליים בחייהם, הרגישו הקלה והפעילות המוחית שלהם הצביעה על כך שהכתיבה עזרה להם בהתבוננות בחייהם מזווית שונה.
גם כשמדובר בחרדה או אפילו בפוסט טראומה כתיבה טיפולית ואינטואיטיבית הוכחה כעוזרת לעבד את האירועים ולהוציא אותם החוצה בדרך שלעיתים היא קלה יותר משיחה או דיבור ורבלי.
מחקר אחר שנערך באוניברסיטת טקסס אוסטין על ידי ד"ר ג`יימס פנבייקר, חקר סטודנטים באוניברסיטה שהתבקשו לכתוב על אחד מהנושאים הבאים: טראומה שעברו בחיים, אירוע חיים זכור היטב או טיול שעשו. המחקר גילה שהסטודנטים שבחרו לכתוב על טראומת חיים, נזקקו לפחות ביקורים במחלקת בריאות הנפש בקמפוס והשתמשו לאחר הכתיבה פחות במשככי כאבים וכדורים נגד חרדות מאלו שבחרו לכתוב על נושאים אחרים פחות כואבים.
לעיתים יש צורך גם בכתיבה עקיפה ומגינה – ולעיתים גם במטפל מקצועי מוסמך שיוכל להנחות כיצד לכתוב בדרך מגינה ולהדריך כיצד להתמודד עם השדים שלעיתים יוצאים בהליך הכתיבה האינטואיטיבי והיצירתי.
הכתיבה האינטואיטיבית בניגוד לכתיבה יצירתית בה האדם מונחה לכתוב סיפור ונשפט על פי איכות הכתיבה, היא כתיבה מכילה ולא שופטת. הכותב מונחה לכתוב ללא קול ביקורתי וללא פסיקים או ניקוד או שיכתוב. כתיבה כזו יכולה לייצר השאות חדשות הנובעות מתת המודע, ואף לתת לאדם כלים להבין את עצמו ולקבל את התשובות מתת המודע שלו עצמו, לשאלות שהוא מתמודד איתם בחייו.
מאידך קיים יתרון גם בכתיבה יצירתית של סיפור ולא אינטואיטיבית – כשהסיפור יכול להיות מורחק מהכותב ולא תמיד אוטוביוגרפי לגמרי, קל לכותב לכתוב ולהוציא את עצמו החוצה – ולהתחבא מאחורי גיבור הסיפור ורגשותיו, מבלי שירגיש מאויים בהיחשפות מול עצמו והסביבה באופן שיקשה עליו להתמודד.
אז מהי הדרך המומלצת? כתיבה אינטואיטיבית או כתיבה יצירתית? למעשה אין תשובה אחת לשאלה הזו, כל אחד מאתנו יוכל למצוא את הדרך שלו להקל על עצמו בכתיבה, בין אם הוא כותב סיפור שחלקו דמיוני המקל עליו להגיע לעצמו בדרך עקיפה ומגינה, או להיפתח לכתיבה אינטואיטיבית זורמת, שאינה מחייבת עלילה או שיפוט כלשהו.
מה שבטוח הוא שאכן כתיבה היא כלי עזר מצוין לביטוי עצמי, הקלה על סערת רגשות, הוצאת הרגש והכאב החוצה ויכולה מאוד להועיל לבריאותנו הנפשית.
